<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יהודה בר אדית</h1>
<h2>דף לא.</h2>
מכרוב לכרוב ומכרוב למפתן וכו'. ובאיכה רבתי [מד"ר בפתיחתא אות כ"ה] מונה כך עשר מסעות (נספה) [נסעה] השכינה מכרוב לכרוב ומכרוב למפתן. ואינו מונה כפורת. נראה לי כי מכרוב לכרוב הוא מכרוב שעל הכפורת לכרוב של שלמה. והיינו [כמו] גמרא דידן. מכפורת לכרוב. ממפתן הבית לכרובים. [פירוש] חזרה עוד לכרובים כדמפרש ואזיל. ואין זה מן המסעות עשר. ומן הכרובים לשער הקדמוני. ומשער הקדמוני לחצר. ומחצר לגג. ומן הגג למזבח. ומן המזבח לחומה. ומן החומה לעיר. ומן העיר להר זיתים. מכרוב לכרוב [דכתיב] וירם כבוד ה' מעל הכרוב. [מכרוב למפתן הבית דכתיב וכבוד ה' ישראל נעלה מעל הכרוב] אשר היה עליו אל מפתן הבית. ממפתן לכרוב [דכתיב] ויצא כבוד ה' מעל מפתן הבית. לא הוה צריך קרא למימר [אלא ויבא מהו ויצא, למלך] שהיה יוצא מפלטין שלו בכעס משהיה יוצא היה חוזר ומנשק בכותלי הבית והיה אומר שלום בית פלטין מן כדו הוי שלום, כך כשהיתה השכינה יוצאה מבית קדשי הקדשים היתה חוזרת ומגפפת ומנשקת בכותלי בית המקדש ואומרת הוי שלום בית (המקדש) [מקדשי], הוי שלום בית יקרי, הוי שלם מן כדו הוית שלום וכו'. ושם גרסינן מן הגג למזבח ועשר מסעות עד הר הזיתים. ומסיק התם אמר רבי יוחנן שלש שנים ומחצה עשתה שכינה יושבת על הר הזיתים שמא ישראל עושין תשובה ולא עשו והיתה בת קול מכרזת ואומרת שובו בנים שובו אלי ואשובה אליכם. וכיון שלא עשו [תשובה] אמר אלך ואשובה אל מקומי הראשון. ונראה לי שזה הוא עשירי. ואותה חזרה שחזרה ממפתן לכרוב אינה מן החשבון.
ומה שבגמרא דידן [גרסינן] מהר למדבר ומביא לו פסוק, ואיכה רבתי מביא מן הפסוק שעל הר הזיתים נסעה [דכתיב] ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמוד על ההר אשר מקדם לעיר. וגירסת גמרא דידן נראית עיקר. דגרסינן שתי שנים ומחצה. משעה שנתן צדקיה לב למרוד ועד חורבן הבית יבנה במהרה בימינו. ובאבות דרבי נתן פרק עשרה דורות מאדם ועד נח [פל"ד] גרסינן עשר מעלות נסתלקה שכינה ממקום למקום. מכפורת לכרוב. ומכרוב למפתן. וממפתן הבית לשני כרובים. ומשני כרובים לגג ההיכל. ומגג ההיכל לחומת העזרה. ומחומת עזרה למזבח. וממזבח לעיר. ומעיר להר הבית. ומהר הבית למדבר. ואחת שנסתלקה כלפי מעלה שנאמר אלכה ואשובה אל מקומי הראשון. ואין מביא שום פסוק. שער קדמוני לא מנה.
